העולם מלא בעצות מכל עבר, בדיוק כמו שהפיד של הסושיאל שלנו מוצף בהמוני תמונות, חלקן טובות, חלקן מצוינות, וחלקן זו פשוט אותה גברת בשינוי אדרת. כמו בסושיאל, חלק מהדברים שיגידו לכם אולי יהיו נכונים, וחלק קצת פחות.

אז אנחנו לא מתיימרים לומר את כל מה שנכון לכם, אבל כן מתיימרים לספר את כל מה שעבד לנו, וממליצים לקחת חלק, וגם אפילו לסתור חלק אחר, כי אם הגעתם לשלב הזה אז הגעתם למקום שאתם אמיתיים עם עצמכם, וזה גבירותינו ורבותינו, הצעד הכי טוב לקחת פנימה, זה מה שיקרב אותכם לאמת שלכם, בחיי הצילום שלכם וכבונוס, גם בחיי היומיום.

צילום רחוב וצילום אורבני
פיתוח סגנון צילום ושפה חזותית

סגנון צילום – היכן הוא מתבטא?
סגנון וקול בצילום לא קם יחד איתנו בבוקר מההתחלה, והוא לא מגיע יחד עם המצלמה החדשה שקנינו בחנות (היה נחמד אם היה אפשר לרכוש סגנון צילום, אבל זה לא יהיה חלק מהטכנולוגיה אף פעם 😊 מה שכן, בלי קשר לפנטזיות כאלו או אחרות לגבי אופציות רכישה, אנחנו דוגלים בחשיבות ההנאה מהדרך שלנו בצילום, מהדרך למצוא את הסגנון הזה, ההנאה מהחיפוש, הסקרנות, ההעמקה והגילויים, זה מה שעושה אותנו "צלמים" ולא אנשים שמצלמים). סגנון הצילום שלנו מתבטא בהמון ניואנסים קטנים, כאלו שהופכים את גוף העבודה הצילומי שלנו לשפה וויזואלית ומתודית אחת, ובין כל הניואנסים האלה תמיד תמצאו משהו מאוד עיקרי ומרכזי שחוזר על עצמו בפריימים. ככל שתהיו יותר עירניים ומודעים לזה, כך הסגנון הצילומי יהפוך להיות מובהק יותר.

סגנון הצילום מתבטא כמקשה אחת דרך אופי הצילום, האובייקטים שאותם אנחנו בוחרים לצלם, שימוש חוזר בתאורה טבעית, מלאכותית, או אפילו שילוב ייחודי בין השניים, קומפוזיציה, אולי שימוש בהומור או להיפך, אמירה נוקבת ועקבית, וכמובן לבסוף, העריכה.

צילום בשחור לבן
אומנות ההתבוננות

התבוננות
התבוננות בגוף עבודה של צלמים אייקונים מהעבר ומהיום יכולים להביא המון הפתעות ומשב רוח מרענן עבורנו , בכל תקופת זמן שהיא. חקירה של צילומים מקרבת אותנו יותר אל עצמנו, אל הדברים שמושכים אותנו יותר בצילום, ואל טכניקות שמדברות הישר אל תוך הבטן. אם ניכנס קצת יותר פנימה, אנחנו ממליצים להתבונן על גוף עבודה של צלם ספציפי בכל פעם, בכדי שלא נוצף יתר על המידה בחומרים וברגשות. ככל שנעמיק יותר, השאלות המכריעות יגיעו מעצמן – מה מושך אותי לעבודות של הצלם בכל פעם מחדש? מה חוזר על עצמו ברוב הצילומים של אותו אומן? מה זה גורם לי להרגיש? שימו לב לכל מה שציינו בסעיף הקודם, ונסו לגלות את הדבר החזק ביותר שרואים באופן מובהק בגוף העבודה, החקירה הפנימית הזו תיתן לכם יכולת טובה יותר לבקר צילומים של אחרים וגם את הצילומים שלכם, ותקרב אותכם יותר לסגנונות שאתם אוהבים ומעריכים בצילום.

קחו למשל כמה דוגמאות של צלמים אייקוניים;

הנרי קרטייה ברסון – אבי צילום העיתונות ומייסד סוכנות מגנום, יש לו לא מעט צילומים של רגעים מכריעים, הוא היה ידוע בצילומי רחוב שנחרטו לדורות שלמים, אבל מה שחוזר על עצמו שוב ושוב בצילומיו היה אומנות הקומפוזיציה. ברסון ידע למקם כל דבר באופן קסום בפריימים שלו, ואם נעמיק בתוכן של עבודותיו שמביעים לא מעט רגש ולכידה של רגעים מכריעים, נגלה גם שאומנות הקומפוזיציה יצרה סדר מופתי בתוך לעיתים, כאוס של אובייקטים. ברסון מעולם, מעולם, לא חתך תמונות לאחר שצולמו.

אליוט ארוויט – צלם רחוב אייקוני נוסף, שצילם לא מעט רגעים מרגשים כחלק מעבודתו כעיתונאי. אם תביטו במרבית צילומיו, תגלו קריצות הומוריסטיות אינסופיות של רגעים קטנים וגדולים כאחד, כשהוא עמוק בתוך הסיטואציה פיזית ועם העדשה.

יוסוף קארש – צלם פורטרטים הנחשב לאחד מגדולי צלמי הפורטרט והצלם אשר השפיע ביותר על תחום הצילום הזה במאה ה-20. הוא צילם דמויות אייקוניות, שחקני הוליווד, פוליטיקאים, ציירים ובמאים. כשצוללים פנימה לעולמו, מגלים שמה שהיה עקבי כל כך בעבודתו היה החשיפה של הנפש והאישיות הדומיננטית של האדם אשר צילם. סט התאורות כמעט ונשאר זהה בין צילומיו, ויתר מרכיבי הפריים היו כפי שהיו אמורים להיות, ללא סטייה ואמירה קונקרטית דרך האלמנטים האלו, אך האמירה האמיתית הייתה בפורטרט עצמו, בלכידה של הנפש או האישיות הגדולה אותה צילם.

פאן הו – הצלם הסיני שלקח את משמעות המילה "תאורה" והפך אותה למלכה בפני עצמה. צילומיו של פאן טומנים בתוכם רגעים, קומפוזיציה, חיתוכים מופלאים, וכמובן שכולם מתנקזים אל תוך צילום מרהיב, אבל מה שכיכב אצלו בכל תמונה הוא האור והצל.

חזרה למקורות
עכשיו, אחרי שגמענו צלמים מכל העולם, הגיע הזמן לעבור על גוף העבודה האישי שלנו. קחו לעצמכם את הזמן, וארגנו את התמונות שלכם בתיקיות. אם יש תחומים שונים מאוד במהותם בצילומים שלכם, חלקו אותם לקטגוריות ושימו בפנים את התמונות הנבחרות שלכם.

מידי פעם, חזרו לשם, ותסתכלו על כל התמונות יחדיו, בקוביות, ממבט על. זה השלב הראשון בביקורת צילומים שאנחנו עושים בקורסי הצילום שלנו. ראשית, פורסים את התמונות לנגד עיננו, עוד לפני שנכנסו פנימה להביט בכל אחת בנפרד. זה נותן לנו להרגיש האם יש צבעוניות שחוזרת על עצמה, אלמנטים עקביים, סדר מופתי או כאוס, קומפוזיציה כתבנית, ועוד המון שהקוביות האלו יכולות לספר לכם על עצמכם הרבה לפני שפתחתם את התמונה במלואה.

 
צילום תרבויות - מלכודות אור

קליק אחד פחות, רגע אחד יותר
יש מגוון של טכניקות שונות לצילום, והכל תלוי כמובן באופי הצילום ובתחום הצילום אותו בחרתם לחקור. אנחנו דוגלים בלמידה וחקירה של טכניקות הן במצלמה עצמה, הן בגישה שלנו כצלמים, והן בעריכה הסופית. אבל, ויש אבל גדול, ליפול עמוק מידי לתוך מגוון של טכניקות, או אולי להרגיש כמו רדופי רוחות בזמן צילום כשכל ההשראות שראינו רודפות אותנו נוסח "זה כבר צולם, זה דומה לצלם ההוא", אלו המצבים המבלבלים ביותר. אם הגעתם לשלב הזה, זה אמר שאתם צמאים לעשייה ולניתוב האנרגיות שלכם. שימו את מגוון הטכניקות הצילומיות בצד, והיצמדו למשהו אחד שאתם מרגישים שהוא טביעת האצבע הייחודית שלכם. לכו עם זה עד הסוף, ותופתעו לגלות שאתם… מגלים את עצמכם מחדש דווקא שם.

ספר סקיצות
ספר סקיצות לא שמור רק לציירים. אולי תופתעו לשמוע, אבל הצלמים הגדולים ניהלו ספרי סקיצות שונים ומשונים, כל אחד בסגנון האישי שלו. חלקם היו מדביקים בספר תמונות פולרואיד ומבצעים על אותה התמונה חיתוכים שונים בכדי לבדוק קומפוזיציות. חלקם היו מבצעים רישום נתונים, חלקם היו משתמשים בלוחות השראה ענקיים ובזמן פרויקטים חדשים היו מנקים את הכל, ותולים על לוח ההשראה כל מה שקשור לפרויקט הצילום הספציפי שעבדו עליו באותו הרגע. לא מעט מהם, היו גם רושמים רעיונות, מחשבות, מציירים סקיצות על הדפים.

אז קחו לעצמכם ספר כזה, נקי, ותלכלכו אותו בלי הכרה 😊

נורמה – מי זו בכלל?
נורמה, הו נורמה. לכל צלם, בין אם אתם מצלמים כתחביב או כמקצוע, יש טביעת אצבע ייחודית. טביעת האצבע הזו מתעדנת עם השנים, מתלטשת, עד שהיא מבריקה כמו יהלום. טביעת האצבע הזו היא חלק ממכם, חלק מהנפש שלכם, חלק מדרך העולם שלכם. הדרך הזו לא יכולה להיות אותה דרך כמו של מישהו אחר, בדיוק כמו שהדרך של מישהו אחר לא יכולה להיות הדרך שלכם. הדברים הגדולים בעולם נוצרו במקומות שנורמות וכללים לא שיחקו תפקיד (אולי אולי, שיחקו רק כמקור להתרסה). אז ממליצים להעיף את הנורמה החוצה, להזיז לאט לאט את הגבולות, לשנות את הסדר, וליצור משהו ייחודי משל עצמכם.

צילום פורטרט

ובנימה אישית
פעמים רבות אנחנו מרגישים חשש. חשש מלהתחיל לצלם ברחוב, חשש לצלם אנשים, חשש לגשת לאדם כלשהו או להיכשל. אם לא היינו חוששים, זה היה רק מראה שלא ממש אכפת לנו. השתמשו ברגש הזה בכדי ללכת עד הסוף (בגדר הסביר, כן? 😊 ) ואתגרו את עצמכם בצילום דווקא במקומות האלה, אלו המקומות שמרגשים אותנו, שמזיזים לנו, שיש להם סיבה שכל כך אכפת לנו. חקרו את המקומות האלה לעומק, אולי תגלו תשוקה חדשה ומפתיעה בצילום.

אם למדתם את יסודות הצילום, מזמינים אותכם לצאת איתנו למסע מרתק בקורס צילום למתקדמים, שם אנו מתעמקים בפיתוח הסגנון הצילומי, תפיסה חזותית ואינספור השראות בצילום, קליק למעבר לקורס צילום למתקדמים

בואו ללמוד צילום איתנו

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך