בכל קורס צילום קורה שמפגשים מעשיים בסתיו ובחורף מתקיימים בימי גשם. לוותר? אנו נוסעים לחוץ לארץ והמון פעמים קורה שבעונות קיץ ואביב, מפתיע אותנו יום גשום כאשר תכננו לטייל ולצלם. לוותר על הצילום? הגשם הוא ללא ספק נושא מרתק בעולם צילום. אולי הגשם בעצמו לא אהוב במיוחד על כלל האנשים, אבל כנושא, אפשר לומר שלא ניתן להישאר אדישים בצפייה באווירה הקסומה והנוסטלגית בסוג כזה של צילום. בשחור לבן או בצבע, ברכות מופלאה או בקונטרסט קיצוני, גשם משדר השראה לכל צלם, בלי סוף. במאמרים קודמים ראינו שתמיד כדאי לטייל במקום בכדי להכיר אותו, לשאוב את האווירה ולאתר את הנושאים שמעניינים לצלם. הדבר הוא נכון כאשר מדובר ביום גשום, רק שצריך לקחת בחשבון להתאים את עצמנו לתנאים המיוחדים האלה. קודם כל, לא מסכנים את הציוד בשום פנים באופן, כפי שלא לוקחים סיכונים כגון לגעת בחוטי חשמל או ארונות חשמל חשופים, באותה מידה של חשיבות על הבריאות שלנו, בכל נוגע בלבוש הולם וכיסוי ראוי. לאחר כל ההכנות, אפשר ליהנות לא מעט מהחוויה, מתחת למקלחת האורבנית.
הנוף השגרתי משתנה ביום גשם. וכאשר מדובר בצילום, הוא משתנה רק לטובה. פתאום צצות בכל מקום השתקפויות שמגיעות לעדשה בצורה מעוותת או מוזרה, והעמדה במקום הנכון ובזווית הנכונה, עשויה לעשות מצילום בנאלי תמונה מוצלחת בצורה בלתי רגילה. אותם אנשים שכל צלם רואה כשחקנים בבמת הרחוב, מחזיקים ברוב המקרים מטריות שגורמות למרחב יותר רחב בין אדם לאדם. על זה, יש להוסיף שחלקו העליון של האדם מוסתר על ידי אותה מטרייה, דבר שמעיד על היום הגשום כי לא תמיד ניתן להבחין בשטף או קצב הזרימה, וגם מאפשר לשחק עם צורות וצבעים, בשונה מצילום באותו מקום ביום רגיל. ברחוב ישנה גם תנועת הרכבים שהולך הרגל מנסה להתרחק ממנה למען מניעת מקלחת לא רצויה מכיוון האספלט. בתוך הרכב עצמו אמנם, מתגלה עולם שלם על שמשת הרכב האחורית או בחלונות הסגורים, כאשר האתגר שם הוא לאן להפנות את החדות, על הטיפות שבחלון, או שמא, בפנסים הדולקים שברכבים אחרים או שלטי רחוב, בכך לקבל אותן טיפות מים, בטשטוש גבוה.
לצלם המנוסה והדרוך, להיות מוכן לרגע המכריע בהחלקה, נפילה, רוחות חזקות שמרסקות את המטרייה או דריכת רגל בשלולית, מהווה פיתוי שאי אפשר לסרב. גשם מעביר מסר מיוחד בתמונה. נוסטלגיה. קרירות. מנגינה קצבית של טיפות על הרעפים בשמיים אפורים. בקיצור, מקור עצום של נושאים עם אותו קו מנחה. הצלם נוטה ללכת עם הנושא עד הסוף. כלומר, במידה והאווירה היא המאפיין, בתמונה המסר חייב לעבור ולרגש את הצופה. אם באתר צילום כמו יער יורדים גשמים מלווים במסך ערפל, כדאי מאוד להקצין את האפקט החלבי וחסר הניגודיות שתמונה כזאת מציגה. הוספת קונטרסט במקרים אלו, נוטה להלבין יתר על המידה את השטחים הבהירים כגון שמיים ואותם ערפילים, ולסתום בשחור עמוק מדי את האזורים הכהים עד לאיבוד טוטאלי של הפרטים החשובים, והכל כי הטיפול הוא מלאכותי והמסר החזותי מועבר עם אימפקט חלש מזה שמצופה ממנו. באותה מידה שביום שמשי הצלם יבקש לחזק את הצבעים הראשיים בתמונה עד לרוויה הרצויה, חשוב לשמור את אווירת התמונה מיום הגשם, עם אותו המסר שריגש את הצלם להכין את המצלמה ולצלם. או במילים אחרות, להיות רגישים לנושא כמו כל נושא אחר בצילום.
יחד עם האווירה או לצדה, יש בצילום גשם גורם גרפי עוצמתי – אותן טיפות מים ברגעים שונים התלויים בעוצמת הגשמים, טפטוף או מבול, על השלוליות הרבות, כל פגיעה בשלולית גורמת לגלים המעוגלים הכל כך מוכרים וזה עשוי להביא לתמונה מרהיבה במידה וצולמה בזווית הנכונה. הטכניקה בצילום גשם בכל הקשור למצלמה ולעדשות, לא שונה מכל נושא אחר, מכיוון שאור זה אור בכל מקום ובכל שעה. המאפיינים הם מהירויות האובייקטים המצולמים והיחס ביניהם ובין הרקע, קצב הגשמים והמרחקים השונים בין אותם אובייקטים עד למיקום הצלם. לכוון את רגישות הסנסור, הצמצמים ומהירויות התריס, בחירת העדשה הנכונה בהתאם לתנאים הרצויים, זו העבודה הראשונית למען ריכוז טוב בקומפוזיציה באתר משופע גשמים רצופים. ברור שניתן לבצע שינויים תוך כדי, אך ביום גשם לא מאוד מומלץ להתעסק למשל עם החלפה כל כמה דקות של עדשות שונות אשר בתיק הצילום.
כמה שצילום ביום גשום מביא אותנו לחשוב על הנושאים הכלליים שברחוב או אתר פתוח ביום, יש קסם רב בצילום לילה, בגשם. בעיקר אם מדובר ביום סוער במיוחד, ישנם לעתים המוני ברקים שמאירים את השמיים כמו פלאשים שצובעים לנו בחשיפות ארוכות מציאות חשוכה פרט לשנייה של אותו ברק פתאומי וחפוז. הטכניקה של צילום הלילה, נכונה במקרים אלה באותה מידה בדיוק, כיוון שבכל זאת מדובר בחשיפות ארוכות, רק שצריך להכין את כל הדרוש בכדי לצאת מהמשימה בשלום. גם הצלם וגם הציוד.
פרק לא מבוטל הוא שמירה על הציוד. לא ניתן לדלג על כך משום שלאחר יום הצילומים בגשם, עדיין הציוד חייב להיות מוכן ותקין למשימה הבאה. בראש ובראשונה, נצהיר ונסכים שאין צילום ששווה לסכן את המצלמה. בעידן האלקטרוני בניגוד מוחלט לתקופה האנלוגית, אפשר לומר ברמה מאוד טובה של דיוק, שהמצלמה היא מנגנון אחד רחב ומקיף. אך היום, הכל מנוהל בחיישנים מיקרוסקופיים, גם במצלמה וגם בעדשה (מנוע חידוד, מנוע לייצוב התמונה, וואקום ואיטום). חדירה בלתי רצויה של מים, עלולה לגרום לקצר במגעים האלקטרוניים, וגרוע מכך, מים שחודרים בתוך העדשה הם מתכון בטוח להיווצרות פטריות תוך שבועות ספורים, דבר אשר מוריד איכות בתמונה בכל הקשור בחדות ובקונטרסט.
במידה ואין רוחות באתר הצילום, אפשר בהחלט לצלם מתחת למטרייה (דבר קצת קשה כאשר חייבים שתי ידיים פנויות להחזיק את המצלמה כהוגן) או גגון זמני. כל כיסוי טוב למניעת הגעת מים לציוד או לצלם. כאשר ביום חורף טיפוסי רווי בגשם ורוחות, הכיסוי הטוב ביותר הוא כיסוי פלסטי מיוחד לצילום עם אפשרות לשמור את הציוד יבש כולו יחד עם תיק בעל מעטפת חיצונית לשמירה מפני גשם. כיסויים אלו מתלבשים על המצלמה ומשאירים פחת מצומצם לעינית מצד אחד, וסגירה הדוקה סביב מגן השמש של העדשה, וזה מפחית משמעותית את הסיכוי לחדירת מים לציוד.
מוכנים?
הגשם הגיע! זה הזמן לצאת ולצלם.
