ישנם דברים בחיים שלא מרגישים לנו דחופים, והרבה פעמים נדחקים הצידה בגלל חוסר הדחיפות, עד שמשהו קורה. אז חלילה אנחנו לא רוצים להלחיץ (וטפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה), אבל גיבוי תמונות וזיכרונות שצברנו במהלך השנים אמור להיות בסדר עדיפויות עליון כי פשוט לעולם אין לדעת מה יקרה, ושמענו לא מעט פעמים מצבים בהם דיסק חיצוני פשוט הלך ולא היה ניתן לשחזר ממנו חומרים כלל, ושנים של עבודה ויצירה נמחקו ללא זכר (אבל בלי לחץ כן?)
אז באנו לגאול אותכם מהמשימה המתישה של חיפושים והשוואות, ועשינו סדר בכל מה שצריך לקחת בחשבון בשביל ההחלטה "איפה ואיך לגבות".
1. גיבוי צילומים – מקור והעתק
אם ראיתם "חברים", בוודאי תזכרו את מוניקה שהדגישה שמתכון עתיק של סבתא חייב להיות עם העתק בתוך קופסה חסינה לאש שממוקמת הרחק ממתכון המקור למקרה שמשהו יקרה. אז ובכן, היא צדקה. אם החלטנו על, נניח, העלאת כל החומרים לענן או לדיסק חיצוני, זה לא אומר שאפשר למחוק מהמחשב את כל החומרים האלו, מכיוון שבמקרה הזה כל מה שנמצא בענן כעת, יהיה העתק יחיד ויהווה בעצם מקור יחידי של החומרים. גיבוי משמעו שהחומרים שמורים במקום ייעודי X, ויש להם העתק במקום ייעודי Y.
נכון, זה גם אומר שיש לנו עכשיו כפול נפח לאחסן, אבל אין מנוס וזו הדרך היחידה לשינה שקטה ורצופה 😊.
2. סדר וארגון
אם קיבלנו כבר את ההחלטה לגבות את כל החומרים, התמונות ואולי גם המסמכים ודברים חשובים נוספים, זה הזמן לעשות סדר מופתי בכל התיקיות. ברגע שאנחנו עושים סדר, באופן טבעי אנחנו גם מחליטים אולי למחוק דברים ישנים שאינם רלוונטיים לנו, ומחליטים גם לסדר את התיקיות שלנו ככה שיהיה נוח וקל לאתר תמונות וחומרים. הסידור הזה יעזור לכם מאוד בתהליך הגיבוי, בו תבינו בדיוק מה תרצו לגבות, מה תרצו למחוק, ואולי גם תאתרו תיקיות שונות שאין להם חשיבות גיבוי בשבילכם ולא תנידו עפעף במידה ויקרה משהו לתיקיה הזו. וכמובן, מי מאיתנו רוצה להעתיק בלגן ממקום אחד למקום אחר 😊
הסדר הזה גם יעזור לכם להבין בסוף התהליך כמה נפח לאחסון של הגיבוי באמת תצטרכו, במקום שתגבו כמויות של חומרים שאין בהם צורך יותר ותשלמו על נפח אחסון גדול יותר שלא לצורך.
ההחלטה על הסדר של התיקיות, התמונות ועוד – היא אישית ושלכם בלבד. יש שיגידו "אל תפחדו למחוק", ויש שיגידו "כל קובץ של תמונה הוא זיכרון ואין לדעת מתי נצטרך אותו", וכמובן שביניהם יש סקאלה גדולה להחלטה פרטנית. מה שבטוח, אם אתם לא בטוחים ב-100% – אל תמחקו.
הסדר עצמו בתוך התיקיות הוא גם החלטה אישית ועניין של נוחות, התיקיות יכולות להיות מסודרות לפי נושאי צילום, למשל: פורטרטים, מאקרו, תמונות משפחה, צילומי רחוב ועוד, ובתוך כל תיקיה כזו תוכלו לסדר לפי תאריכים, מיקומים, או שמות המצולמים למשל במידה ודיגמנו עבורכם או שהייתם בהפקות צילום עם לקוחות שלכם. הסידור עצמו הוא עניין של נוחות, ותוכלו להכין לעצמכם תרשים זרימה קטן בשרבוט על הנייר ובאופן הזה להעביר תיקיות או לשנות את שמן.
בתוך כל תיקיה כזו, רצוי גם לסדר את הקבצים למשל לפי – RAW, תמונות מעובדות, ו Jpeg.
3. גיבוי בדיסק חיצוני
גיבוי בדיסקים חיצוניים של חברות כמו Western Digital, SanDisk, ועוד, יכולים להיות החלטה טובה אך חשוב לקחת את כל היתרונות והחסרונות בחשבון.
היתרונות – רכישה חד פעמית של דיסק או שניים (בהתאם לנפח ולצורך), ועל כן האפשרות הזו היא לרוב האפשרות הזולה יותר. בנוסף, בזמן הגיבויים עצמם, אנחנו כצלמים ידועים בנפחים מאוד גדולים של תמונות, ולכן הגיבוי הוא רק העתקה של הקבצים מהמחשב (למשל), לדיסק עצמו. ההעתקה הזו מהירה ואינה תלויה באינטרנט ובקצב ההעלאה שלכם.
החסרונות – גיבוי בדיסקים חיצוניים הוא ידני בלבד, כלומר כל תיקיה חדשה שתרצו לגבות, תצטרכו לגבות בדיסקים באופן ידני. זה אומר שתצטרכו לפתח שגרת גיבוי, למשל גיבוי בסוף כל סשן צילום ועריכה, או למשל גיבוי אחת לחודש. במקביל זה גם אומר שהכל מתבצע אופליין, ואין בעצם גישה ישירה לתמונות ולקבצים מכל מקום שהוא מחוץ למחשב, לעומת גיבוי בעננים, להם יש אפליקציות לסמארטפון וניתן לגשת לחומרים מכל מקום בעולם בנוחות.
בנוסף, חשוב לקחת בחשבון שהדיסק החיצוני שרכשנו לגיבוי הוא מוגבל בנפח, ואם תצטרכו בעתיד עוד נפח לאחסון, זה אומר שיהיה צורך למחוק חומרים ישנים שאתם לא זקוקים להם יותר או לרכוש דיסק חיצוני נוסף.
דיסקים חיצוניים גם עלולים להיות שבירים, כלומר חשוב לשים אותם במקום בטוח ולוודא שהם לא חשופים למכות. במקרה כזה כדאי לחפש דיסקים עם שכבת עמידות עם התיאור Military grade, זו רמת עמידות גבוהה מאוד למקרה שדיסק נופל.
4. גיבוי בענן
אם אתם מצלמים באופן קבוע, עובדים בתחום הצילום עם לקוחות, או אפילו טסים בתכיפות לטיולים בחו"ל וידועים כאלו שמעכבים את כל משפחה לרק עוד תמונה אחת (ברור, אנחנו מבינים אותכם ולא יודעים אחרת), זה אומר שכמות הנפח שלכם לאחסון גדלה באופן תכוף, וככל הנראה שאתם גם זקוקים לגיבוי אוטומטי שיקל עליכם בחיים, וכאן נכנס הענן (ואיתו גם קצת שמש ואור) לתמונה – תרתי משמע.
היתרונות – בהגדרה של כמה קליקים בודדים הענן יכול לגבות עבורכם אוטומטית את כל מה שמשתנה ומתעדכן במחשב שלכם, ובעצם לבצע בכך אוטומציה של גיבויים. עננים שונים גם מאפשרים אופציות אחסון של היסטורית שינויים וניתן לשחזר מתוכם קבצים לפני שינויים שנשמרו (תלוי תכנית ותלוי חברת אחסון). בענן ה Dropbox למשל, ברגע שמחברים למחשב דיסק חיצוני, הענן מזהה אוטומטית את החיבור ואפילו שואל אותכם אם תרצו לבצע לו גיבוי 😊
ענן בשרת אחסון, מאפשר לכם גם גישה אליו מכל מקום בו יש לכם אינטרנט, ותוכלו לגשת לתמונות ולאחסון אפילו מהסמארטפון והטאבלט, דרכו גם ניתן לשתף תמונות או אלבומים לאנשים שלהם תרצו לתת גישת שיתוף.
הפתרון הזה הוא אידיאלי למי שיש לו נפחים של מס' טרה לגיבוי, ולמי שלא רוצה לשבור את הראש בגיבוי ידני תכוף.
החסרונות: האופציה הזו מעט יקרה יותר. סביר שדיסק חיצוני קשיח של 4 עד 5 טרה יעלה לכם חד פעמי, את אותו המחיר שתשלמו באופן שנתי לענן.
בנוסף, לצורך הגיבוי עצמו תמיד תהיה תלות באינטרנט (להמשך עבודה רצוי להגדיר גישה אופליין לקבצים), ולכן כדאי גם לבדוק את תכנית האינטרנט ואת מהירות ההעלאה שלכם בתכנית. מהירות ההעלאה בתוכנית האינטרנט הביתית היא בעצם קצב ההעלאה המקסימלי של קבצים לאינטרנט. תמונות כידוע שוקלות לא מעט, לכן ככל שקצב ההעלאה גבוה יותר כמו באינטרנט בתשתית סיבים, תוכלו לעלות תמונות בקצב מהיר הרבה יותר ולהמשיך בחייכם.
בזמן הגיבוי עצמו, מומלץ גם לעבוד עם כבל רשת שמחובר ישירות לראוטר ולא כגלישה ב- wifi, במצב כזה תוכלו למקסם את קצב ההעלאה דרך הכבל.
כדאי להשוות תכניות גיבוי בחברות מוכרות ואמינות, כדוגמת One Drive של מייקרוסופט, Google Drive או לנפחים גדולים יותר Google Workspace, וענן Dropbox.
5. גיבוי בשרת NAS
זהו גיבוי לילדים גדולים, ולנפחים גדולים 😊 אם הנפחים שלכם לגיבוי ואחסון מתקרבים לאזורים של 10, 15 טרה ומעלה, זה הגיבוי בשבילכם.
NAS (Network-Attached Storage) – מכשירי NAS מאפשרים לאחסן ולגשת לקבצים ממספר מכשירים ומקומות שונים הנמצאים באותה הרשת ואף לקשרם לאינטרנט לגישה מרחוק. תכונה חשובה של מכשירי NAS היא היכולת להגדיר Mirroring עם הגנה של RAID.
Mirroring, ידוע גם כ-RAID-1, משכפל נתונים על שני כוננים בו זמנית, ומבטיח שאם כונן אחד נכשל, הנתונים יהיו זמינים על הכונן השני. פעולה זו יוצרת מונח שנקרא ״סבילות משגיאות״ או בשפה המקצועית Fault Tolerance. "מראה" בין שני דיסקים שווים בגודלם, כלומר, אם שמתם 2 דיסקים של 2 טרה, מעשית יש לכם רק 2 טרה של נפח אחסון, כי הכונן השני הוא למעשה מראה של הראשון.
ההגנה של RAID-1 היא בעצם הגנה מפני תקלה בדיסק, כלומר אם דיסק אחד מתקלקל בתוך מערך RAID, פשוט שולפים אותו החוצה גם תוך כדי עבודה (מונח שנקרא Hot-Swap), זורקים לפח, שמים אחד אחר במקומו – וה-RAID כבר ישלים את הפער.
ולסיכום, ביחרו את האופציה המועדפת עליכם לגיבוי לאחר שבחנתם את כל האפשרויות וכמות הנפח לאחסון, וחיזרו לספר לנו איפה החלטתם והתחלתם לגבות 😊 ממליצים בחום לא לוותר על המהלך הזה כי אם תמונה אחת שווה אלף מילים… חישבו כמה תמונות צברתם עד היום, כשכל תמונה כזו היא יצירה וזיכרון.
בואו ללמוד צילום איתנו
מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך
