נדמה שאנחנו חיים בתקופה אפוקליפטית עכשיו, והעולם כולו קיבל סחרור לא קל עם התפשטות וירוס הקורונה. מזכיר כמעט אחד לאחד תסריטים של סרטים הוליוודיים, שתמיד ריגשו אותנו במלוא האדרנלין כי התסריט היה כל כך רחוק מהמציאות שבה חיינו, אבל הנה, המציאות הזו כאן.

אנחנו כאן כדי להזכיר לכם שהמציאות הזו תחלוף, האנושות תלמד דברים חדשים, והעולם יחזור לסדרו, גוגל תחזור לתוצאות חיפוש שלא קשורות לאותיות COVID-19 , והפיד של הפייסבוק יחזור להתעסק בחדשות הרגילות. הדבר היחידי שיישאר מהסחרור המאסיבי הזה הוא התמונות מלאות הרגש והעוצמה.

עבורנו, המצלמה הוא כלי וכוח עצום לשמר היסטוריה כפי שראינו אותה, במבט אומנותי, תיעודי ויצירתי, ובין היתר גם כלי למפלט ענק מהחשש הקיומי לצורך יצירה והבעה.

כאנשים החיים בשגרה, לרוב באופן פסיכולוגי כאשר אין עלינו איום הישרדותי, אנחנו מתעסקים ביומיום שלנו ובדברים שנוגעים לנו ולסביבה האישית שלנו. הצלמים הגדולים בהיסטוריה הקריבו את עצמם לא מעט לשם שליחות של ממש, צילום, וכתוצאה מכך נוצרו תמונות שישמרו בדפי ההיסטוריה לעד כדי שנוכל לדעת לדורות מה קרה באמת באותה תקופה, בין אם זה היה אירוע היסטורי, או תקופה נפלאה של אופנה חדשה, או ילדים ששיחקו פעם בחוץ ולא היו שקועים בתוך הסמארטפון.

אז כמובן אין צורך להקריב את עצמנו או את הקרובים אלינו, אבל כשכל הסערה תעבור והשמש תחזור לבצבץ ביום קיצי נעים, נוכל באמצעות הצילום להוציא את התמונות הישנות ולהיזכר בדברים חשובים, שנגעו לנו באופן אישי כמו שנגעו בכל קצוות העולם.

זה המקום שלנו, כצלמים, בכל שלב שהוא בחיי הצילום שלנו, להתחבר לקצוות העולם וגם לדברים שפעם נראו רחוקים מאיתנו, ואולי באמצעותו לתת לעצמנו להיות סקרניים באמת ולחקור דברים שאנחנו לא מבינים, תרבויות שרחוקות מהמבט האישי שלנו, וליצור קרבה רגשית אמיתית לעולם ולטבע. היום הזה, הוא היום שהעולם לא נראה רחוק כל כך, כי כולנו מרגישים את אותם הדברים ולראשונה חולקים את אותה השגרה.

אז, בואו ונצלול ישירות לתוך צילום בימי קורונה ונראה יחד איך נוכל לתעל את המצלמה לכיוונים חיוביים וחשובים באמת, וגם קצת להשתחרר ולשכוח מהבהלה שמסביב.

1. צילום תיעודי וחשיבותו
רבים בטוחים כי צילום תיעודי הוא קליק רגיל ללא הבעה ורגש וללא יצירה אמיתית, אך הצילום התיעודי (דוקומנטרי) הוא כלי הבעה עצום לאורך ההיסטוריה הצילומית שמאפשר לצלמים לנצל טכניקות צילום ייחודיות בהתאם לסיטואציה אותה אנו מצלמים, וליצור סדרה מרגשת, ואולי אף תוך מבט ביקורתי, של תמונות שיכולה גם להשפיע רבות על המבט העולמי והקהילתי, וליצור שינוי ממשי. צילום תיעודי בזמן כזה חשוב כל כך, לא רק עבור העולם אלא גם עבורנו כפרט, ובטח ובטח שבתקופה כזו שלא היה לה תקדים בעידן המודרני. ישנם שפע של דרכים יצירתיות לתיעול הצילום בתקופת ההתפשטות של הקורונה, בין אם מדובר בטכניקות צילום המזוהות לסגנון האישי שלנו, פיתוח והתנסות בטכניקת צילום חדשה לנו, או בדיווח של אפקט הפגיעה והרגש הכללי בסביבתנו הקרובה. פרויקט צילום תיעודי, כפי שאנו לומדים אותו לעומק בהתמחות צילום דוקומנטרי ואורבני, הוא פרויקט שבין היתר רלוונטי גם במבט החדשותי והמגזיני. אז לא היינו זקוקים לשבור את הראש יותר מידי, כי מה שקורה כרגע דופק על הדלתות של כולנו.

כמובן, תוך לקיחת משנה זהירות לצורך שמירה על הבריאות, ניתן לקחת את הצילום התיעודי החוצה. צילום קודר של הבדידות שנוצרה, של אוכלוסייה הלובשת מסכות ונמנעת ממגע, המדפים הריקים בסופרמרקטים והבהלה וההמון הנוהר לרכישת נוזל חיטוי בפארמים, האוטובוסים בהם הנהגים בידדו את עצמם ע"י סרט למניעת קרבה, הרכבות הריקות מאדם, והתחבורה הציבורית הדוממת ברחובות ריקים.

בצילום כזה ניתן אף לקחת סיפור אישי ובודד של איש המכולת הקרוב לשכונה שלנו ולספר בתמונות ייחודיות על התמודדותו, או סיפור של אישה קשישה שעברה את אימת השואה ולספר את נקודת מבטה המעודדת. הדגשים החשובים לצילום לסדרה כזו הם בעיקר שימוש בטכניקת צילום אחידה לאורך כל הפרויקט, כולל עריכה זהה של הסדרה, שימוש בקו סיפורי שיש לו התחלה, אמצע וסוף, ודגש רב על איכות צילומית ללא פשרות והבעת רגש אותנטי – שלנו ושל המצולמים. ואם במקרה נכנסתם לבידוד – זה הזמן להוציא את המצלמה, לנקות את האבק ולתעד את ההרגשה שלכם, ההתמודדות, ואת חיי היומיום שלכם שהשתנו כל כך. יש חשיבות עצומה לתהליך הצילומי והפקה של פרויקט שכזה, בעיקר לרגש האישי שלנו לצורך תיעול המצב הנוכחי למשהו טוב.

2. בבידוד? זה הזמן להיות יצירתיים
גם אם אנחנו לא נכנסים בימים אלו לחדשות, איכשהו החדשות מוצאות אותנו לבד ואין לנו אפשרות להתנתק באמת ולתת לנפש שלנו זמן להירגע. לצילום תמיד היה כוח חזק שבאמצעותו אנחנו יכולים תמיד להתרכז כל כך, שכל יתר רעשי הרקע והסביבה הופכים להיות שקטים לפרק זמן קצר. זה הזמן לנצל את היופי והקסם של הכלי המופלא הזה, ולהתנסות בדברים חדשים או פשוט להיות יצירתיים עם המצלמה. זה הזמן לצילומי דיוקן עצמי בחדר, תוך סידור של תאורה מיוחדת מלאכותית או של אור החלון. זה הזמן להתנסות בצילום נייר טואלט או אלכוג'ל, כי זו אפשרות נפלא להעמקה בצילום מקצועי של צילום מוצר, וגם לקחת את הדברים קצת בהומור. זה הזמן לחקור צלמי ענק שצילמו פרחים (רוברט מייפלת'ורפ, אימוג'ין קונינגהם), או כאלו שצילמו חסה פשוטה וגרמו לפה פעור עד היום (אדוארד ווסטון), ולהתנסות בצילומים של טבע דומם ויצירה אמיתית בשילוב של טכניקות צילום עם שימוש בתאורה ייחודית. נצלו את מה שקיים בחדר ליצירה והתעקשו ליצור צילום מוצלח ויצירתי.

3. צילום רחוב בימי קורונה
ביומיום, בצילום רחוב ואורבני אנחנו מחפשים אחר הזווית המיוחדת שלנו תוך חידוד החושים והדמיון שלנו למציאת סיטואציות מלאות ברגש ותפיסה של הרגע המכריע. היום, בימי הקורונה, הצילום מקבל משמעות חדשה כי הרחוב עטה מסכה משל עצמו, והשתנה כל כך מהתקופה שקדמה לזו של עכשיו. זה הזמן לצילום פורטרט סביבתי של האנשים שנותרו משוטטים ברחובות, תוך שימוש בזוויות רחבות המעבירות את האדם בתוך הסביבה הקיימת. זה הזמן לעדשות רחבות זווית המעבירות את השממה, ואולי גם צילום רחוב אשר מראה את האנשים שלא שינו את שגרת יומם ועדיין מתקהלים בקבוצות קטנות בבתי הקפה השכונתיים. הצילום יכול להיות צבעוני ורווי בגוונים, ויכול להיות גם קודר ואפלולי תוך שימוש נכון בשחור לבן. זה הזמן לצילום רחוב אשר מעביר לצופים את השינויים המאסיביים שקורים, ואם יתמזל מזלנו – רגע מכריע של חבילות אלכוג'ל שנפלו ממשאית הובלה 😊

4. צילום כמקום מפלט רגשי
בימים כאלו, הנפש שלנו זקוקה גם להתאוורר ולנשום מעט בלי חשש של מסכות ועדכוני חדשות, וזה זמן מעולה לקחת את המצלמה כמקום מפלט רגשי אמיתי שמעניק קצת דלק ואנרגיה טובה. בקהילת הצילום שלנו בפייסבוק, צילום – מטכניקה ליצירה, התחלנו זה עתה אתגר צילום מיוחד תחת הכותרת "ללא שינוי". הפעם, חברי הקבוצה שלנו מצלמים צילומים עכשוויים של כל מה שנותר ללא שינוי, לאור השינויים הרבים שאנחנו עוברים באנושות. זה הזמן לנצל את המצלמה לטובתנו ככלי להיזכר בכל מה שנשאר טוב, בכל מה שעושה לנו טוב, ומה שנותר זהה ולא הושפע מהתקופה. זה המקום לצילומי טבע ונוף, שנותר חזק ואיתן, וצומח למרות הכל. זה הזמן לצילום המשפחה הקרובה שלנו, ולילדים שמשחקים ברחוב בכדור, זה המקום לצילום יצירתי של שגרת הבוקר שלנו עם כוס הקפה, השמש המבצבצת ומאירה במעט את הספר שאנחנו קוראים, ואולי לצילום של הרחוב בו גדלנו שנותר זהה לחלוטין, או של חיית המחמד שלנו.

ולסיכום, זה הזמן לעשות מלימונים לימונדה, עכשיו כשנותר לפתע וואקום של זמן פנוי, ילדים שנותרו ללא מסגרות, וברגעים של אי וודאות זה זמן מצוין לתעל את האנרגיות שלנו לכל מה שעושה לנו טוב, מעניק לנו אנרגיה ושומר עלינו פיזית ורגשית בכדי לקבל כוחות להתמודדות נכונה עם המצב תוך הפעלה של המבט היצירתי והמיוחד של כל אחת ואחד מאיתנו.

מזמינים אותכם להצטרף לאתגרים ולפעילויות הצילום שלנו בקהילה הסגורה שלנו כאן: צילום – מטכניקה ליצירה, לשתף אותנו במה שעובר עליכם, להתייעץ ולשאול שאלות בנושא טכניקה והשראה. 

 

שלכם תמיד,

המרכז לצילום אומנותי

מאמרים נוספים שאולי יעניינו אותך

סגירת תפריט
×

עגלת קניות